Vayedaber

זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ

Traduction

this is referring to one sold for idol worship itself, i.e., he is forced to sell himself as a slave to work in a temple of idol worship. The baraita teaches that it is only due to a person’s sins that he reaches a point where he has to sell himself as a slave. Therefore, one should be stringent with him with regard to his redemption and not allow him to be redeemed easily.

Rachi non traduit

זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה. לחטוב עצים ושאר צרכיה ולא לשם אלהות:

אֲמַר לֵיהּ הָתָם הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹאִיל וְהָלַךְ זֶה וְנַעֲשָׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה אֵימָא לִידְחֵי אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ

Traduction

Abaye said to that Sage: There, the verse brings him back, i.e., one must strive to redeem a Jew who has been sold as a slave. As the school of Rabbi Yishmael taught: Since this person who sold himself as a slave has gone and become a priest for idol worship, one might say: Let us throw a stone after the fallen, that is, since he has reached this nadir one should abandon him. Therefore, the verse states: ''After he is sold he shall be redeemed; one of his brothers may redeem him'' (Leviticus 25:48).

Rachi non traduit

הא אהדריה קרא. לכל ישראל לרחם עליו:

לידחי אבן אחר הנופל. אדחה אבן שלא תהא לו גאולה:

וְאֵימָא גְּאוּלָּה תִּהְיֶה לוֹ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיטַּמַּע בֵּין הַנָּכְרִים הָא לְעִנְיַן פִּדְיוֹן נַחְמִיר עֲלֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא

Traduction

The Gemara further asks: But one can say as follows: ''He shall be redeemed,'' so that he will not be assimilated among the gentiles. But with regard to the matter of his redemption and freedom, let us act strictly with him, as derived from that which Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said, that one is sold as a slave due to his sins.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי כְּתִיב אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים וּכְתִיב וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת אֶלָּא נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ כְּפִי שָׁנָיו

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Two verses are written with regard to the redemption of a slave sold to a gentile. It is written: ''If there be yet many of the years, according to them he shall give back the price of his redemption out of the money that he was bought for'' (Leviticus 25:51), and it is written: ''And if there remain but few of the years until the Jubilee Year, and he shall reckon with him, according to his years'' (Leviticus 25:52). But how can there be both many years and few years when, in any case, he will not serve for more than six years? Rather, this means that as the money of his value increased with the passage of time, he is redeemed ''out of the money that he was bought for,'' i.e., the price for which he was originally sold, which is the lower sum. And if his monetary value decreased over time, one determines his value ''according to his years,'' i.e., according to his current value.

Rachi non traduit

רבות בשנים. משמע שיהא רבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות:

אלא. ה''ק אם יש רבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשוב כמשעת קנייה להקל:

נתמעט כספו. בתוך שנים הללו חשוב אותו כפי דמי שניו של עכשיו:

וְאֵימָא הָכִי קָאָמַר הֵיכָא דַּעֲבַד תְּרֵי וּפֻשׁ לֵיהּ אַרְבַּע נִיתֵּיב לֵיהּ אַרְבַּע מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ עֲבַד אַרְבַּע וּפֻשׁו לֵיהּ תַּרְתֵּי נִיתֵּיב תַּרְתֵּי כְּפִי שָׁנָיו

Traduction

The Gemara asks: But one can say that this is what the Torah is saying: In a case where he served for two years and an additional four years remain for his service, as indicated by the phrase ''if there be yet many of the years,'' let him give his redemption money for the four years he owes him ''out of the money that he was bought for.'' If he served four years and two years remain for his service, as is stated ''and if there remain but few of the years,'' let him give his redemption money the value of the two years, ''according to his years.''

Rachi non traduit

ניתיב ליה. דמי ארבע שנים ולא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף:

Tossefoth non traduit

עבד ד' ופשו ליה תרתי ניתיב ליה תרתי כפי שניו. פירש בקונטרס לא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף וקשה דא''כ אמאי שני קרא בלישניה נכתוב אידי ואידי מכסף מקנתו או כפי שניו ואומר ה''ר ברוך דה''פ אם עוד רבות בשנים דעבד תרתי ופשו ליה ארבע ליתיב ליה ארבע מכסף מקנתו בין הכסיף ובין השביח משום שהוא סמוך לזמן כניסה טפי מזמן יציאה ואם מעט נשאר בשנים דעבד ארבע ופש תרתי ניתיב ליה כפי שניו שהוא שוה עתה והוא סמוך לזמן יציאה בין הכסיף ובין השביח:

אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא אִם עוֹד רַבּוֹת שָׁנִים אִם מְעַט נִשְׁאַר שָׁנִים מַאי בַּשָּׁנִים נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים כְּפִי שָׁנָיו אָמַר רַב יוֹסֵף דַּרְשִׁינְהוּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְהָנֵי קְרָאֵי כְּסִינַי

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: If so, let the verse write: If there be yet many years, and: If there remain but few years. What is the meaning of the phrase ''of the years''? This teaches that if his monetary value increased over the years of his servitude, he is redeemed ''out of the money that he was bought for,'' which is the lower sum. And if his monetary value decreased over the years of his servitude, one determines his value ''according to his years.'' Upon hearing this statement, Rav Yosef said: Rav Naḥman bar Yitzḥak homiletically interpreted these verses like Sinai. His exposition reflects the truth of Torah as it was given at Mount Sinai, as every matter is fully resolved.

(סִימַן עֶבֶד בַּיִת חֲצָאִין בַּיִת עֶבֶד קְרוֹבִים) בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנָכְרִי נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין

Traduction

The Gemara records a mnemonic device for the upcoming discussions: Slave, house, partial, house, slave, and relatives. Rav Huna bar Ḥinnana raised a dilemma before Rav Sheshet: With regard to a Hebrew slave who is sold to a gentile, can he be partially redeemed, or can he not be partially redeemed? Does this slave have the option of paying part of his value and thereby reducing his remaining period of service?

Rachi non traduit

לחצאין. הגיע ידו לדמי חצי גרעונו יתנם וימעט חצי שניו מעליו:

או אין נגאל. כלל אלא א''כ מצא כדי גאולתו:

גְּאֻלָּתוֹ גְּאֻלָּתוֹ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ דִילְמָא לְקוּלָּא אָמְרִינַן לְחוּמְרָא לָא אָמְרִינַן

Traduction

The Gemara analyzes the sides of the dilemma: With regard to a Hebrew slave sold to a gentile, the verse states: ''According to his years he shall give back the price of his redemption [ge’ullato]'' (Leviticus 25:52), and the meaning of the term ''ge’ullato'' can be derived from the same term stated with regard to the redemption of an ancestral field: ''And he becomes rich and finds sufficient means to redeem it [ge’ullato]'' (Leviticus 25:26). Accordingly, just as an ancestral field cannot be partially redeemed, but is either fully redeemed or not at all, so too, this slave cannot be partially redeemed. Or perhaps we say that he cannot be partially redeemed only if that leads to a leniency, but we do not say that he cannot be redeemed if it leads to a stringency.

Rachi non traduit

שדה אחוזה. כתיב בה ומצא כדי גאולתו ולא לחצאין והכא כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי:

או דילמא לקולא אמרינן. דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמיה והיכא דהוי קולא לגביה אמרינן דנגאל והיכא דהוי חומרא אמרינן דאינו נגאל כדאמר קרא גבי השביח והכסיף דאזלינן לקולא:

אֲמַר לֵיהּ לָאו אָמְרַתְּ הָתָם נִמְכַּר כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ הָכִי נָמֵי נִגְאָל כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ

Traduction

Rav Sheshet said to him: Didn’t you say there, with regard to a thief who is sold to repay what he stole, that the verse: ''And he is sold'' (Exodus 22:2), teaches that all of him is sold but not part of him? If he is worth one thousand, and he owes five hundred for theft, he cannot be sold. So too, in the case of one who was sold to a gentile, the phrase ''he is redeemed'' (Leviticus 25:49) means all of him and not part of him.

Rachi non traduit

לאו אמרת. לעיל (קידושין דף יח.) גניבו חמש מאות ושוה אלף לדברי הכל אינו נמכר אלמא ונמכר כולו ולא חציו משמע הכא נמי דכתיב (ויקרא כ''ה:מ''ט) או השיגה ידו ונגאל כולו ולא חציו משמע:

אָמַר אַבָּיֵי אִם תִּימְצֵי לוֹמַר נִגְאָל לַחֲצָאִין מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְקוּלָּא וּלְחוּמְרָא לְקוּלָּא זַבְנֵיהּ בִּמְאָה יְהַב לֵיהּ חַמְשִׁין פַּלְגָא דְּדָמֵי וְאַשְׁבַּח וְקָם עַל מָאתַן אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְנָפֵיק וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְחַמְשִׁין וְנָפֵיק

Traduction

Abaye said: If you say that he is partially redeemed, you find elements of leniency and stringency. This ruling can lead to a leniency in the following case: A master purchased a Hebrew slave for one hundred and the redeemer gives him fifty, which is half of his value, and afterward the slave increased in value and stood at two hundred. If you say that he can be partially redeemed he is already half-redeemed. Consequently, the redeemer gives him one hundred, half of his current value, and the slave goes out, i.e., is redeemed. And if you say that he cannot be partially redeemed, the redeemer gives the owner an additional one hundred and fifty and the slave goes out, as the initial fifty serves merely as the first payment, and he is now worth two hundred.

Rachi non traduit

משכחת לה לקולא. דהויא לה הגאולה קולא גביה לטובתו ומשכחת לה לרעתו:

זבניה במאה. קנאו במנה ויהיב ליה האי עבד בתר הכי חמשים בגאולת חציו אי אמרת הויא גאולה כי אייקר תו לא ברשות דמריה אייקר אלא פלגיה ואם בא עכשיו לגמור פדיונו יהיב ליה מאה ונפיק:

או אין נגאל. כלל אלא א''כ מצא כדי גאולתו:

ואי אמרת אינו נגאל. אייקר כוליה ברשות דמריה ויהיב ליה מאה וחמשין:

וְהָאָמְרַתְּ נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ כְּגוֹן דְּאוֹקִיר וְזָל וְאוֹקִיר

Traduction

The Gemara asks: But you said that if the money of his value increased, one always pays ''out of the money that he was bought for'' (Leviticus 25:51), i.e., one calculates the value of the slave in accordance with his value at the time when he was acquired, even if that is less than his present value. Why, then, should one have to pay the full two hundred? The Gemara answers: This is referring to a case where he initially, before being sold, increased in value, was then sold for two hundred, and afterward decreased in value to one hundred, and subsequently he again increased in value so that he was worth the same amount as he was originally. In this case, his value of two hundred remains determinative.

Rachi non traduit

והא אמרת נתרבה כו'. דהיכא דנשבח אין מחשבים לו אלא כשעת מקנתו:

דאייקר וזל ואייקר. שקנהו במאתים והוזל ועמד על מנה וחשיב ליה כפי שניו ונתן לו חמשים ולא הספיק לגמור פדיונו עד שהוקר ועמד על מאתים:

מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְחוּמְרָא זַבְנֵיהּ בְּמָאתַן יְהַיב מְאָה פַּלְגֵי דִּדְמֵי וְאִיכְּסִף וְקָם עַל מְאָה אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ חַמְשִׁין וְנָפֵיק וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין הָנָךְ מְאָה פִּקָּדוֹן נִינְהוּ גַּבֵּיהּ יָהֵיב לְהוּ נִיהֲלֵיהּ וְנָפֵיק

Traduction

Abaye proceeds to describe how you find a case that leads to a stringency. A master purchased a Hebrew slave for two hundred and the redeemer gave one hundred, which is half of his value, and the slave decreased in value and stood at a value of one hundred. If you say that he can be partially redeemed, the redeemer gives fifty and the slave goes out, i.e., is redeemed. And if you say that he cannot be partially redeemed, these one hundred are a deposit with him. Therefore, the redeemer gives it to him at the time of the redemption and the slave goes out. There is no reason to pay him more money, as he is now worth one hundred.

Rachi non traduit

ה''ג במסקנא ואי אמרת אינו נגאל לחצאין הני מאה פקדון נינהו גביה יהיב ליה ניהליה ונפיק. ול''ג והא אמרת נתמעט כספו כו'. ואי אמרת אינו נגאל לחצאין לא קנאן האדון בתורת גאולה ועכשיו שהכסיף הוא עומד כוליה לפדותו והנך זוזי הוו פקדון גביה ויהיב להו ניהליה ונפיק:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין גְּאֻלָּתוֹ גְּאֻלָּתוֹ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת לַחֲצָאִין אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין

Traduction

Rav Huna bar Ḥinnana raised a dilemma before Rav Sheshet with regard to a similar topic: In the case of one who sells a house from among the houses of walled cities, which can be redeemed only during the first year after the sale, can it be partially redeemed, or can it not be partially redeemed? The Gemara explains the sides of the dilemma: Does he derive the verbal analogy of ''ge’ullato'' (Leviticus 25:29) and ''ge’ullato'' (Leviticus 25:26) from the case of an ancestral field and say that just as ancestral land cannot be partially redeemed, so too, this house cannot be partially redeemed?

Rachi non traduit

המוכר בית בעיר חומה. שהוא נגאל עד שנה ולא יותר:

נגאל לחצאין. אם נתן חצי דמיו בתוך שנה מפריק פלגיה או לא:

שדה אחוזה. כתיב בה ומצא כדי גאולתו ולא לחצאין והכא כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי:

גאולתו. ימים תהיה גאולתו:

Tossefoth non traduit

גאולתו גאולתו גמר. נראה לר''ת דלאו ג''ש גמורה היא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא דאי ג''ש גמורה היא א''כ מאי קאמר או דלמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן הא כיון דהוי ג''ש בין לקולא בין לחומרא אית לן למילף דאין ג''ש למחצה וכן משמע לקמיה גבי בתי ערי חומה קאמר היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי לא גלי ואי ג''ש היא אפילו היכא דלא גלי נמי:

אוֹ דִילְמָא הֵיכָא דְּגַלִּי גַּלִּי הֵיכָא דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי

Traduction

Or perhaps one should say: In a case where the verse explicitly revealed that it cannot be redeemed partially, as it does in the context of an ancestral field, it revealed it. With regard to one who redeems an ancestral field, it is written: ''And he becomes rich and finds sufficient means to redeem it'' (Leviticus 25:26), indicating that he has enough money to redeem the whole field, not part of it. By contrast, in a case where the Torah did not reveal that it cannot be redeemed, it did not reveal it, and therefore a house from a walled city can be partially redeemed, as the verse does not state this condition in that context.

Rachi non traduit

היכא דגלי. בכדי גאולתו למימרא דכולה גאולה בעינן גלי:

והיכא. דלא כתיב בה כדי לא מייתינן ליה:

אֲמַר לֵיהּ מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁמַע שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין דְּתַנְיָא אִם גָּאֹל יִגְאַל מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין

Traduction

Rav Sheshet said to him: From Rabbi Shimon’s interpretation one learns that with regard to houses in walled cities, one can borrow money and redeem them, and similarly that one can partially redeem them. As it is taught in a baraita with regard to a verse that describes one who consecrates his field: ''And if he will redeem [ga’ol yigal] the field'' (Leviticus 27:19). The repetition of the verb teaches that one can borrow money and redeem houses in walled cities and that one can also partially redeem them.

Rachi non traduit

שלוה. אם אין לו לוה מאחרים וגואל מה שאין כן מוכר בשדה אחוזה דבעינן והשיגה ידו (ויקרא כ''ה:כ''ו) משמע נמי שגואל לחצאין:

ואם גאל יגאל. במקדיש שדה אחוזה:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מָה טַעַם לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל הוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין

Traduction

Rabbi Shimon said: What is the reason for this halakha? This is because we find with regard to one who sells his ancestral field that his power is enhanced, as, if the Jubilee Year arrives and it is not redeemed, the ancestral field returns to its owners in the Jubilee Year without them having to pay for it. Therefore, the power of the seller is diminished in that he cannot borrow money and redeem the field but must have the money to do so on his own, and he cannot partially redeem it.

Rachi non traduit

לפי שמצינו כו'. ר''ש דריש טעמא דקרא בכל דוכתא (ב''מ דף קטו.) והכא נמי יהיב טעמא לקרא ואשמעינן דהקפידה תורה לחזור שלא תפקע אחוזה מיורשים לפי שיפה כח מוכר שאין נחלתו נפקעת שהרי חוזרת לו ביובל לפיכך לא חש ליפות כחו ללוות ולגאול לחצאין אבל מקדיש לפי שהורע כחו להפסיד נחלתו ביובל כדכתיב (ויקרא כ''ז:כ''א) והיה השדה בצאתו ביובל קדש וגו' ומתחלק לכהנים ייפה הכתוב כחו בתחלת פדיונו ללוות ולגאול לחצאין ומהכא אית לן למיגמר נמי מוכר בית בבתי ערי חומה דלוה וגואל וגואל לחצאין שהרי הורע כחו ליחלט בסוף שנה ולא יצא ביובל:

מַקְדִּישׁ שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין

Traduction

By contrast, if one consecrates his field his power is diminished, as, if the Jubilee Year arrives and he did not redeem it in the meantime, and the Temple treasurer sold it to someone else, the ancestral field goes out and becomes the property of the priests in the Jubilee Year and does not return to its original owners. Consequently, in order to offset this stringency his power is enhanced in that he may borrow money and redeem the field, and partially redeem it.

הַאי מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה נָמֵי הוֹאִיל וְהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם מָלְאָה לוֹ שָׁנָה תְּמִימָה וְלֹא נִגְאֲלָה נֶחְלָט יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין

Traduction

According to this explanation, with regard to this one who sells a house from among the houses of walled cities, since his power is also diminished, as, if a full year passes and the house has not been redeemed it remains the permanent property of the buyer, in order to offset this stringency, his power should be enhanced in that he may borrow money and redeem the house, and partially redeem it.

אֵיתִיבֵיהּ אִם גָּאֹל יִגְאַל מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין

Traduction

Rava bar Ḥinnana raised an objection to this opinion from a baraita. The verse states with regard to one who consecrates his field: ''And if he will redeem [ga’ol yigal] the field'' (Leviticus 27:19). This teaches that he may borrow money and redeem it, and partially redeem it.

Rachi non traduit

איתיביה. דקתני סיפא מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאין לוה וגואל וכו':

Tossefoth non traduit

איתיביה. פי' מסיפא דקתני מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין ואם תאמר מאי פריך לרבי שמעון דילמא הך ברייתא אתיא כוותיה דרבי שמעון והא דקאמר לעיל גבי בתי ערי חומה שלוה וגואל וגואל לחצאין היינו בתר דרבי לן קרא במקדיש אם גאל יגאל אבל הך ברייתא דקאמר דאינו לוה וגואל וגואל לחצאין מיירי אם לא נכתב אם גאל יגאל דה''נ קאמר לעיל שיכול וי''ל דמשמע ליה כל שיטת הברייתא אף לפי האמת לבתר דכתיב נמי אם גאל יגאל דאי לאו הכי אמאי נקט כל שיטה זו שאינה קיימת הוה מצי למינקט ק''ו מע''ע מה ע''ע שיפה כחו שיוצא ביובל אפ''ה אינו לוה וגואל וגואל לחצאין כדבסמוך מקדיש שהורע כחו אם הגיע יובל אינה נגאלת ומתחלקת לכהנים אינו דין שאין לוה וגואל וגואל לחצאין ועל ק''ו זה ליכא למיפרך מידי אלא פשיטא דהאי יוכיח מיירי אף לפי האמת בתר דכתב אם גאל יגאל וא''ת מ''מ אמאי לא נקט האי ק''ו מע''ע כיון דליכא למיפרך מידי עילויה וי''ל דשדה משדה עדיפא ליה למילף:

שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל הוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין מַקְדִּישׁ שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין

Traduction

The baraita continues: As one might have thought: Could this not be derived through an a fortiori inference: Just as with regard to one who sells an ancestral field that his power is enhanced, as if the Jubilee Year arrives and it is not redeemed, it returns to its owners in the Jubilee Year, and yet his power is diminished in that he cannot borrow money and redeem the field and he cannot partially redeem it; with regard to one who consecrates a field, where his power is diminished, for if the Jubilee Year arrives and it was not redeemed it goes out to the priests in the Jubilee Year, is it not logical that his power is diminished in that he cannot borrow money and redeem the field and he cannot partially redeem it?

מָה לְמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד תֹּאמַר בְּמַקְדִּישׁ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד

Traduction

The baraita raises a difficulty against this a fortiori inference: What is unique about one who sells his ancestral field is that his power is diminished with regard to redeeming it immediately, as he cannot redeem his field right away but must wait at least two years. Shall you say that the same halakhot apply with regard to one who consecrates his field, as his power is enhanced with regard to redeeming it immediately? One who has consecrated his field can redeem it as soon as he has the money to do so. If so, the a fortiori inference is not valid.

Rachi non traduit

מוכר שדה אחוזה הורע כחו ליגאל מיד. עד שתהא שתי שנים ביד הלוקח כדכתיב (שם כה) במספר שני תבואות ימכר לך אין מכירה פחותה משתי שנים מעת לעת ואח''כ גואל בגרעון כסף כדכתיב (שם) לפי רוב השנים וחשב את שני ממכרו וגו' כמה שנים הם משלקחה עד היובל שהיה עתיד להחזיר לבעלים עשרים שנה ודמיה עשרים מנה הרי שקניית תבואות כל שנה במנה וכן יגרע לכל שנה שאכלה לפי גאולתו:

מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה יוֹכִיחַ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין לָא קַשְׁיָא

Traduction

The baraita responds: The case of one who sells a house from among the houses of walled cities can prove otherwise, as his power is enhanced with regard to redeeming it immediately, and yet he cannot borrow money and redeem the house and he cannot partially redeem it. In any case, with regard to the issue at hand, the baraita indicates the opposite of the previous conclusion: One who sells a house in a walled city cannot partially redeem it. Rav Sheshet answers: This is not difficult.